מוישה וגיטל היו נשואים 65 שנה, גיטל הייתה נודניקית ממדרגה ראשונה והייתה מנדנדנת למוישה על כל דבר מתלוננת, נרגנת, רוטנת, מנדנדת ומציקה על כל נושא. בלתי-מרוצה תמידי.
הזמן היחיד בו הייתה למוישה מנוחה מהנדנודים האינסופיים שלה, היה בזמן שהיה מסתובב עם הפרד והעגלה שלו, מוכר גרוטאות.
יום אחד הביאה גיטל ארוחת צהריים למוישה באמצע עסקת גרוטאות והוא מייד נפנה לאכול.
החנה את הפרד-עגלה בצל, התיישב על גדם עץ והתחיל מיד לאכול,
ואז מתחילה גיטל לרטון ולרגון כהרגלה בקודש.
פתאם התרומם הפרד על שתי רגליו ובעט בראשה וגבה של גיטל והרג אותה במקום.
בלוויה שהתקיימה למחרת, שם לב הרבי, שכאשר ניגשו נשים לנחם את מוישה
הוא היה מרכין ראשו ומהנהן לחיוב בהכנעה רבה אבל כאשר ניגש אליו גבר לאותו עניין
הוא היה מתיישר ומניד ראשו בתוקף לשלילה, למחרת שאל אותו הרב:
"...מוישה, למה הנהנת לחיוב כאשר ניגשו אליך נשים"? .
מוישה: "הן באו אלי וסיפרו לי בשבחה ומעלותיה של גיטל,
או כמה היא בישלה טוב
וכמה הייתה טובה לאנשים ונאלצתי, כמובן, להסכים".
הרב: "והגברים? למה הנדת בשלילה "?
מוישה: "הם רצו לדעת אם אני מוכר את הפרד"...
