מקיף עומר
|
|
« ב- : אוקטובר 19, 2015, 09:08:13 AM » |
|
היסטוריה תלמידי יא היקרים ! בשנה שעברה הגשתם עבודה בנושא: פעולות הציונים בארץ ישראל. מכיוון שכל תלמיד בחר נושא אחר לעבודה. אנחנו מצרפות סיכום של כל החומר בצורה מסודרת. על החומר הנ"ל תיבחנו במשך השנה וכמובן בבגרות. פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה 1881-1914 רקע- חשיבותה של התקופה בתקופה זו התנהלה פעילות ציונית בארץ ישראל לצידה של הפעילות הציונית בגולה בעיקר של הרצל. הפעילות הציונית בארץ באה לידי ביטוי בשתי עליות שהגיעו לארץ בתקופה זו: העלייה הראשונה- 041881- 19 העלייה השנייה- 1904- 1914 בעלייה הראשונה הגיעו כ- 25 אלף עולים מרביתם ממזרח אירופה , ובעלייה השנייה כ- 35 אלף מאותן ארצות. בשתי העליות הגיעה כמות קטנה של עולים מתימן. הפעילות הציונית בתקופה זו הייתה למעשה הנחת היסודות להקמת המדינה היהודית בעתיד. . הסיבות לעליות הסיבות לעליות בתקופה זו היו האנטישמיות ברוסיה, ההתעוררות הלאומית של תנועת חיבת ציון, כישלון מהפכת 1905 ,מותו של הרצל ומצוקת יהדות תימן. 1.האנטישמיות ברוסיה- לאורך כל התקופה סבלו יהודי רוסיה מגלי פוגרומים ומחוקים אנטי יהודים מצד השלטונות הרוסיים שניסו להציג את היהודים כאחראים לצרותיה של רוסיה. הפוגרומים הקשים הללו, כגון: "סופות בנגב" בראשית התקופה ופוגרום קישינוב בסופה הביאו את היהודים למסקנה שעליהם לשנות את מציאות חייהם, וחלקם בחר לעלות לארץ ישראל. 2. המצב הכלכלי – של יהודי רוסיה שפרנסתם נפגעה בגלל רדיפות וחוקים נגד היהודים. 3)השפעת קול קורא - המורה ויתקין קרא לעלייה מידית לארץ ישראל. הוא קרא לצעירים שאוהבים את העם היהודי ואת ארץ ישראל לקום ולעלות מייד לארץ ישראל. 4)מות הרצל - מותו של הרצל ב- 1904 עורר גל של רצון לממש את צוואתו המדינית ולהוכיח שהתנועה הציונית ממשיכה לפעול גם לאחר טראומה זו. 5)המצוקה והתקוות המשיחיות של יהודי תימן- יהודים הגיעו מתימן בשתי העליות הללו בשל מצוקה כלכלית קשה, גזרות מצד השלטון ואמונה משיחית- דתית. שעלייתם מקרבת את ימי המשיח. מאפייני העולים 1. לעולים לא היה ידע בסיסי בחקלאות. היות ובמדינות שמהם באו עסקו במסחר. 2. צעירים ורווקים- רוב העולים היו רווקים רובם גברים ומעט נשים שעלו לארץ בעיקר מרוסיה. 3. צעירים מהפכנים שמרדו במוסכמות החברה המסורתית –דתית,חילונית שהאמינו כי הם יכולים לברוא עולם חדש בארץ ישראל, ערכי יותר ומוסרי יותר על ידי עבודות אדמה, עמל כפיים ועבודות יצרניות. 4. עלייה ספונטנית אין ארגון מסוים אליו השתייכו העולים והם עלו ללא מנהיגות מרכזית כיחידים, קהילות ואגודות. ההתיישבות בתקופה זו הישג משמעותי למדי של העולים בשתי העליות הללו היה- הקמת ישובים חדשים. בעליה הראשונה הוקמו המושבות, כלומר התיישבות חקלאית. ובעלייה השנייה הוקמה הקבוצה לצד צורות התיישבות שיתופיות נוספות והוקמה העיר תל אביב. בני העלייה השנייה {1904-1914} יצרו התיישבות מסוג מיוחד, המבוססת על קולקטיביות חברתית ועל שיתופיות. הקמת המושבות בעליה הראשונה כרבע מן העולים בחרו בהתיישבות חקלאית והם הקימו 23 מושבות ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום. המושבות הוקמו בשלושה גושים: מושבות יהודה- ובהן פתח תקווה, ראשון לציון ורחובות מושבות השומרון- ובהן זיכרון יעקב וחדרה מושבות הגליל- ובהן יבנאל, כפר תבור, ראש פינה, יסוד המעלה ומטולה. מהי מושבה- מושבה היא יישוב חקלאי שבו הייתה לכל איכר בעלות פרטית על האדמה, על המשק החקלאי ועל הבית. מאפיינים המושבה- 1. התבססות על עבודה שכירה- העבודה השכירה במושבות הייתה בעיקר של כפריים ערביים שעבדו במושבות. 2. קיומו של תקנון ומוסדות לעזרה הדדית- בכל מושבה התקיים תקנון ומוסדות לעזרה הדדית . 3.התבססות על ענף אחד- תחת חסותו של הברון רוטשילד רוב המושבות התבססו על ענף המטעים, ואילו במושבות הגליל התפתח ענף הפלחה ( תבואות למיניהן) 4. בעלות פרטית על האדמה, על המשק החקלאי ועל הבית. קשיי המושבות 1.המושבות שהוקמו בעיקר על ידי פעילי אגודות חובבי ציון נתקלו בקשיים רבים, ולמעשה עמדו בפני התמוטטות כלכלית. 2. חוסר ידע וניסיון בחקלאות ולכן רכשו אדמות לא מתאימות לעיבוד. 3. חוסר בכסף 4. לא היו רגילים לתנאי הארץ. טמפרטורה גבוהה מאוד ,מחלת הקדחת 5. בעיות ביטחון עם הערבים 6. השלטון התורכי העמיד בפניהם קשיים עד שאסר על עלייה לארץ ועל קניית אדמות. 7. העדר תשתיות בתחומי תחבורה, תקשורת, כלכלה מודרנית והעדר מקורות מים מסודרים. בעקבות קשיים אילו פנו מתיישבים מראשון לציון בבקשת עזרה לברון רוטשילד, יהודי צרפתי בעל זיקה עמוקה ליהדות נחלץ לסייע למושבות ולמעשה הצילן מהתמוטטות הסיבות לסיוע של הברון מצבה הקשה של יהדות מזרח אירופה- הברון רוטשילד היה מודע למצבם הקשה של היהודים ולפוגרומים שם וקיווה שסיוע מצידו יסייע להציל את היהודים שם. זיקתו העמוקה ליהדות מנעה ממנו להישאר אדיש למצוקה זו. ההתבוללות של יהודי מערב אירופה- רוטשילד חשש מאוד ממגמת ההתבוללות ההולכת ומעמיקה בקרב יהודי צרפת , והוא קיווה שמפעל סיוע זה יעודד את היהודים וימנע את המשך ההתבוללות. רוטשילד גם קיווה להוכיח שהיהודים מסוגלים לעבודה יצרנית. דרכי הסיוע של הברון רוטשילד הסיוע של הברון רוטשילד זכה לשם משטר החסות או האפוטרופסות שמשמעותו היא צורת הסיוע של הברון רוטשילד שלמעשה נטל תחת חסותו את האיכרים שחיו במושבות בתמורה לתנאים שהוא קבע להם. תמיכה כספית- הברון רוטשילד העביר לכל משפחה סיוע כספי חודשי בהתאם למספר הנפשות. הקמת מושבות חדשות ותמיכה במושבות הקיימות- הברון רוטשילד רכש קרקעות רבות בארץ וצירפן למושבות קיימות או הקים מושבות חדשות. כמעט כל המושבות בארץ נהפכו לתלויות בסיוע של הברון. סיוע בהדרכה חקלאית- הברון רוטשילד הביא לארץ מומחים רבים לחקלאות כדי שידריכו את האיכרים בעבודת האדמה ויפקחו על עבודתם. פרט למומחים לחקלאות פעלו גם פקידים שניהלו את ענייני המושבות ואת משטר החסות שיצר הברון. הרחבת הבסיס הכלכלי של הישוב והרחבת השירותים הציבוריים במושבות- הברון רוטשילד הביא להרחבת הבסיס הכלכלי באמצעות מפעלים שהוא הקים במקומות שונים, כמו לדוגמה: מפעל משי בראש פינה , היקבים בזיכרון יעקב ובראשון לציון ויוזמות נוספות. במקביל הקים הברון מוסדות חינוך ובריאות במושבות לצד מוסדות דת ובכך סייע לשיפור רמת החיים של המתיישבים. תוצאות הסיוע לסיוע שהעניק הברון רוטשילד למושבות בשנים 1882- 1900 היו תוצאות משמעותיות למדי לחיוב ולשלילה. חיוב הצלת המושבות מהתמוטטות- הסיוע של הברון רוטשילד למעשה הציל את המושבות מהתמוטטות ויצר לפיכך את הבסיס להתיישבות היהודית בארץ ישראל באזורים נרחבים. שיפור רמת החיים של האיכרים- הסיוע של הברון שיפר רבות את מצבם של האיכרים בתחומי הבריאות והחינוך כאשר הברון סייע לקדם את החינוך הלאומי בארץ. רכישת קרקעות- הברון רוטשילד רכש קרקעות מרובות בארץ ודאג להקמת ישובים חדשים ובכך תרם להגברת האחיזה היהודית על הארץ. שלילה תלות מוחלטת בפקידים והעדר עצמאות- האיכרים איבדו את עצמאותם ונהפכו לתלויים לחלוטין בהוראותיהם של הפקידים. משטר החסות של הברון רוטשילד גרם להתמרמרות גוברת במושבות ולמרידות במספר מושבות שלא הביאו לשינוי המצב. תשלום בהתאם למספר הנפשות- הסיוע של הברון רוטשילד ניתן בהתאם למספר הנפשות ולא בהתאם לתפוקה כך לא היה לאיכרים תמריץ מיוחד לעבוד יותר. פגיעה בעיקרון העבודה העברית- במסגרת משטר החסות של הברון רוטשילד הועסקו פועלים ערבים רבים ובמקביל גם השמירה עברה לידיים ערביות בצורה זו החזון של עבוד העברית ושל איכרים עצמאיים לא מומש. הקמת הקבוצה בעליה השנייה בתקופת העלייה השנייה חלק מהעולים שהגיעו לארץ הושפעו מהרעיונות הסוציאליסטיים שרווחו ברוסיה ופעלו ליצור בארץ מציאות המתאימה לחזון זה- יצירת חברה שוויונית וצודקת במקביל למימוש מטרות הציונות. בתחום ההתיישבות הוקמו צורות התיישבות שביטאו רעיון זה והמשמעותית ביותר הייתה הקבוצה. הקבוצה הראשונה שקמה הייתה דגניה בעמק הירדן שהוקמה לאחר סכסוך שהתפתח באחת החוות הלאומיות בין הפועלים לבין המנהל. בעקבות סכסוך זה הוקמה בסופו של דבר דגניה שנחשבת לאם הקבוצות- 1909. מאפייני הקבוצה קרקע לאומית- המתיישבים התיישבו על קרקע לאומית שנמסרה להם בחכירה מטעם המוסדות הציוניים ( בד"כ קק"ל) עבודה עצמית- המתיישבים לא היו מוכנים לעבודה שכירה כלשהי והקפידו לעבוד בעצמם. שוויון ושיתוף- העיקרון המרכזי של אנשי הקבוצה היה חיי שיתוף ושוויון כאשר כל הרכוש הוא משותף ושייך לכל החברים וקיים שוויון בין כל חברי הקבוצה. קבוצה אינטימית- עיקרון מרכזי נוסף אצל החברים היה שאין להרחיב את הקבוצה מעבר למסגרת המקורית . לטענתם, חיי שיתוף אמיתיים יכולים להתפתח רק כאשר קיימת היכרות אינטימית בין כל החברים. הקמת העיר תל אביב הקמת העיר תל אביב הייתה יוזמה של יהודים בני המעמד הבינוני כאשר יש לזכור שרוב היהודים שהגיעו לארץ בחרו לגור בערים ולא להשתלב בהתיישבות החקלאית. ריבוי היהודים ביפו יצר בעיות חמורות של צפיפות בעיר ועלייה גבוהה במחירי הדירות להשכרה. גם היחסים עם הערבים לא תמיד היו תקינים.לאור זאת הועלה רעיון זה להקים בסמוך ליפו שכונה חדשה שתהיה הבסיס לעיר מודרנית שתהיה בנויה בהתאם לנהוג באירופה באותה תקופה. היוזמים הקימו חברה בשם "אחוזת בית" שפעלה למימוש הרעיון. כ- 60 משפחות קנו מגרשים כדי לבנות את השכונה החדשה ( בעזרת הסיוע של המשרד הארצישראלי). ב- 1909 נערכה הגרלת המגרשים בין המתיישבים , והחלה בניית השכונה החדשה שהחלה להתפתח בהדרגה ונהפכה בתהליך ארוך לעיר תל אביב. ה"קולקטיב" זוהי התיישבות שיתופית, דוגמה הקמת סג'רה, התיישבות זו הוקמה על ידי אנשי השומר על בסיס קופה משותפת, עבודה משותפת ומטבח משותף, השטח שקיבלו לעיבוד היה באחריות משותפת, אך תחת פיקוח מקצועי של מנהל מבחוץ, הוקם על אדמות לאום. חווה לאומית דוגמה: כנרת, חולדה בן שמן. קמו ביוזמת המשרד הארץ ישראלי, משקים חקלאיים גדולים על אדמת לאום, שעובדים בהם פועלים שכירים עבריים, מטרת החוות הייתה להכשיר את הפועלים לעבודה חקלאית ולהתאים את החקלאות לתנאי הארץ. קואופרטיב – דוגמה מרחביה משק שיתופי על קרקע לאומית, צורת ההתיישבות המשלבת עזרה הדדית ושיווק משותף, המשק תוכנן בשלושה שלבים: 1. ניהול על ידי מומחה והעובדים יקבלו שכר על פי הישגיהם 2. העובדים יקבלו את המשק לאחריותם 3. יקום ישוב שיתופי בו יחליטו החברים אם להיות משק שיתופי או עצמאי. הוקם על אדמת לאום. ארגונים שעזרו וסייעו לבניין הבית הלאומי בארץ ישראל א.המשרד הארצישראלי ב- 1907 הוקם המשרד הארצישראלי שהיה הסניף של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. הקמתו של סניף זה בראשותו של דר' ארתור רופין סימלה את הגברת ההתעניינות של ההסתדרות הציונית בנעשה בארץ ישראל וזאת לאחר מותו של הרצל שפעל בעיקר במישור המדיני. המשרד הארצישראלי סייע לישוב היהודי המתפתח במספר דרכים: הקמת חוות לאומיות- חוות אלו נועדו להכשיר את העולים לעבודה חקלאית לקראת קליטתם במושבות כפועלים חקלאיים או לקראת הקמת ישובים חדשים. סיוע לעולים- המשרד סייע לקליטה מוצלחת של העולים שהגיעו מתימן וממקומות נוספים. סיוע להקמת העיר תל אביב- המשרד סייע לתהליך זה באמצעות מתן הלוואות ליזמים. רכישת קרקעות- תוך כדי שיתוף פעולה עם גופים נוספים ( החברה להכשרת היישוב) המשרד פעל לרכישת קרקעות ולתכנון הקמת ישובים חדשים. ב - יק"א {החברה היהודית להתיישבות}חברה שפעלה בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה, פעלה משיקולים כלכליים בלבד. פעולותיה : 1. מתן הלוואות לאיכרים 2. פיתוח המושבות הקיימות. 3. בניית מושבות חדשות. הקמת מפעלי תעשייה. הקמת מפלגות הפועלים בתקופת העלייה השנייה- פועלי ציון והפועל הצעיר בני העלייה השנייה שהיו בעלי תודעה פוליטית סוציאליסטית מפותחת וניסיון של פעילת מפלגתית שהביאו מרוסיה הקימו בארץ את מפלגות הפועלים הראשונות- "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון" . המפלגות הללו נועדו לסייע לעולים להתמודד עם מצבם הכלכלי הקשה וגם לשמש לעולים הללו מסגרת שתסיע להם בתחום החברתי ( המפלגה כתחליף למשפחה). מפלגות אלה ביקשו לייצג את מעמד הפועלים בארץ (שכמעט ולא היה קיים עדיין) ולהביא לשיפור מצבם. מפלגת הפועל הצעיר הוקמה ב- 1905 כמפלגה ארצישראלית מקורית.. המפלגה התמקדה בפתרון הבעיות בארץ והתרחקה משאלות אידיאולוגיות ומקשר למפלגות סוציאליסטיות אחרות.. המפלגה האמינה בעבודה עברית וביצירת מעמד של עובדים יהודים שיגשים את הציונות בארץ. המפלגה הקימה מסעדות פועלים, ספריות וקופות הלוואה. המפלגה פעלה רבות למען הפצת השפה והתרבות העברית . מפלגת "פועלי ציון" הוקמה גם ב- 1905 והייתה למעשה סניף של המפלגה ברוסיה. המפלגה הושפעה מהאידיאולוגיה הסוציאליסטית המהפכנית ברוסיה והאמינה שגם בארץ יש להנהיג "מלחמת מעמדות" כדי שמעמד הפועלים ינצח ויממש את הרעיון הציוני ויביא לשוויון ולצדק חברתי. עם הזמן , המפלגה החלה להתמקד יותר במציאות המקומית והתרחקה מהרעיון של " מלחמת מעמדות".תוך מאבק מתמיד למען מימוש הרעיון של " כיבוש העבודה" – החלפת העובדים הערבים ביהודים והרגלת היהודים לעבודה פיזית יצרנית. המפלגה סייעה לחבריה באותה צורה כמו הפועל הצעיר על ידי הקמת קופת חולים, מטבחים עממיים, ועוד. כמו כן התמקדה המפלגה בתחום השמירה. הקמת מסגרות ביטחוניות- ארגון "השומר" הישג נוסף של אנשי העלייה השנייה קשור להקמת ארגוני שמירה שהביאו לשינוי מצבו של היישוב היהודי בתקופה זו. ארגון בר גיורא- היישובים שקמו בתקופת העלייה הראשונה והעלייה שנייה ניצבו בפני בעיה ביטחונית קשה: שודדים וכנופיות מאורגנות התנכלו ליישובים לעיתים תכופות. תחילה האיכרים הגנו על עצמם ולאחר מכן שכרו שומרים ערבים. אולם, הבעיה הביטחונית לא נפתרה כי המון פעמים השומרים הערבים שיתפו פעולה עם הפורעים. בני היישובים הכירו בצורך להיערך לשמירה עברית. כך ב1907 התכנסו ביפו חברים אחדים ביניהם יצחק בן צבי, אלכסנדר זייד, ישראל גלעדי ישראל שוחט והחליטו על ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא". סיסמתם הייתה: " בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום". חברי הארגון החלו לשמור בסג'רה ובמסחה ( כפר תבור). חברי הארגון תבעו העסקת פועלים עבריים והדגישו את הקשר בין "כיבוש העבודה" – העברת העבודה מידיים ערביות לעבריות ובין כיבוש השמירה"- כלומר העברת השמירה מידיים ערביות לידיים עבריות. הארגון היה חשאי, היררכי, ונתון למשמעת קפדנית. בעקבות הצלחתם, החלה דרישה לשמירה עברית במושבות ולכן הוחלט על הרחבתו והקמת ארגון "השומר". הארגון המרכזי שהוקם היה ארגון השומר שהוקם ב- 1909 . זמן ונסיבות ההקמה- ( נסיבות- האירועים שהביאו להקמת הארגון) ארגון "השומר" הוקם ב- 1909 כהרחבה של ארגון " בר גיורא" שהוקם ב- 1907. הצלחתו של ארגון בר גיורא הביאה להחלטה להרחיב את הארגון ולהפכו לארגון גלוי וגדול יותר . החרפת הסכסוכים עם הערבים על רקע קניית הקרקעות והקמת המושבות ורצון להביא לכך שהיהודים ישמרו על עצמם הביאו להקמת הארגון. מטרת "השומר א. . מימוש אידיאולוגיה ציונית של שמירה עברית כלומר לכבוש את השמירה במושבות לפתח ארגון של שומרים יהודים ב. להחדיר ביישוב את הרצון ליצור כוח מגן יהודי עצמאי ג. להשתחרר מהתלות בשומרים הערביים, נשי העלייה השנייה בבואם לארץ ראו שאת השמירה על המושבות מבצעים שומרים ערביים לפי תפיסת, היהודיים צריכים לשמור ע בעצמם על הארץ שלהם כחלק מחיזוק זכותם של היהודים על הארץ ובמקביל לכיבוש העבודה וכיבוש הקרקע, חלק מהעולים התנסו בשמירה ובהגנה על יהודים עוד ברוסיה. ד. להגביר את הביטחון של המתיישבים היהודים במושבות. הביטחון פעולות הארגון: א. הכשרה ואימון , אנשי הארגון למדו את אורחות החיים והתרבות הערביים כדי להכיר בצורה הטובה ביותר את שכניהם דבר שנראה כחיוני להצלחת משימתם, ובכך יצר איכות גבוהה של שומרים, הם התקבלו לארגון רק לאחר תקופת ניסיון של שנה, ורוב של שני שליש באסיפה הכללית של השומר. ב. חברי השומר קיבלו על עצמם משימות של הכשרת קרקע לצורך כך הקימו את "ליגיון העבודה" שביצע עבודות חקלאיות קשות של סילוק סלעים, יבוש ביצות, חיברו בין שמירה להתיישבות, כל חבר התחייב להקדיש שנה לעבודה חקלאית. הם הקימו שני ישובים חדשים תל עדשים בעמק יזרעאל וכפר גלעדי בגליל. ג. שילוב בין שמירה ועבודה, אנשי השומר גם שמרו וגם עבדו כחקלאים, הקימו גם ישובים בעצמם כמו תל עדשים בעמק יזרעאל וכפר גלעדי בגליל. בכך סייעו רבות למימוש רעיון כיבוש הקרקע. ד. קביעת תקנון לארגון השומר. חשיבות- א. בתחום האידיאולוגי- השומר יצר טיפוס יהודי חדש והנחיל את ערכיו ליישוב היהודי, השומר יצר יהודי אמיץ לב המוכן להילחם על הגנתם של ישובים יהודים, מוכן לקחת על צמו משימות של עבודה ושמירה וזאת בניגוד ליהודי בגולה שנכנע לפורעים. ב. שילוב של כיבוש העבודה והשמירה – חברי השומר חיברו בין העבודה להתיישבות שכן אלה היו שתי פנים של המעשה החלוצי ושל הפעילות הציונית המעשית, הם הקימו את כפר גלעדי שהיה ישוב ספר כדי להגן על הגבול הצפוני של הישוב היהודי, כך השומר הנחיל ליהודים את התודעה שלא ניתן להקים ישוב יהודי בארץ ללא שמירה. ג. בתחום הארגוני – השומר היה הבסיס להקמת ארגון ההגנה בשנה 1920, שהיה לכוח המגן העיקרי של הישוב היהודי בתקופת המנדט. ד. בתחום המוראלי – החדרת תחושת ביטחון בקרב הישוב היהודי. הקמת מסגרות חברתיות בתקופת העלייה הראשונה, כמעט שלא הוקמו ארגונים חברתיים מכיוון שההתיישבות הייתה פרטית. 1.בשנת 1903 הוקמה הסתדרות המורים, במסגרת ניסיון לארגן את היישוב תחת מסגרת ארגונית אחת. והמורים החלו לעצב את תוכנית הלימודים של ילדי ישראל. 2. בתקופת העלייה השניה רוב העולים היו חסרי משפחה ואמצעי קיום, והתארגנותם הייתה צורך להישרדות, לכן החלוצים הקימו לשכות עבודה, קופת חולים, ספריות, מטבחים. 3.הסתדרות הפועלים שקמה בגליל ושומרון, כל הפועלים באזור השתייכו אליהן, הן עסקו ודאגו לאינטרסים של הפועלים. ההישגים בתחום התרבות- חינוך תחום נוסף זו זכה הישוב היהודי בתקופה זו להישגים נכבדים הוא תחום החינוך והתרבות, ובמיוחד סביב טיפוח החינוך הלאומי וחיזוק מעמדה של השפה העברית כשפה לאומית. הישג זה הוגשם תודות לפעילותו של אליעזר בן יהודה, להקמת בתי ספר שפעלו ברוח זו, להופעתם של עיתונים וספרים שהפיצו את העברית, להקמת הסתדרות המורים ולמאבק שנודע בשם " מלחמת השפות". פעילותו של אליעזר בן יהודה- אליעזר בן יהודה , איש העלייה הראשונה, תרם תרומה משמעותית להחייאת השפה העברית ולהפיכתה לשפה מדוברת. פעולותיו בהקשר זה היו: המצאת מלים חדשות ופרסומן במילון מיוחד; הקמת ועד הלשון העברית שפעל רבות לקידום מעמד השפה העברית, פרסום עיתונים בשפה העברית ומופת אישי כך שבמשפחתו השפה העברית הייתה שפת הדיבור. בתי ספר- בתקופה זו נוסדו מספר בתי ספר שפעלו לקידום מעמדה של השפה העברית ולחיזוק החינוך הלאומי גם באמצעות טיולים ברחבי הארץ. בתי הספר המרכזיים שהוקמו באותו זמן היו: הגימנסיות בתל אביב ובירושלים ובצלאל בירושלים כאשר בית הספר העברי הראשון הוקם בראשון לציון ב- 1886 ולצדו הוקם גן הילדים העברי הראשון. עיתונים וספרים- מספר עיתונים רבים החלו להופיע בארץ בשפה העברית דבר שקידם את מעמדה. במקביל החלו להופיע גם ספרים בעברית, ומספר סופרים פעלו גם הם לחיזוק מעמדה של העברית: כמו ברנר ועגנון. הסתדרות המורים- גוף זה הוקם ב- 1903 ותרומתו הייתה מרובה בקידום מעמדה של השפה העברית ובחיזוק החינוך הלאומי בקרב הישוב הארץ. תרומתם של גוף זה הייתה משמעותית תוך כדי המאבק שנודע בשם " מלחמת השפות". "מלחמת השפות"- מאבק שהתנהל ב- 1913 בחיפה סביב שפת ההוראה בטכניון ובבית הספר הריאלי שהיו אמורים לקום באותה תקופה. חברת " עזרה" ( חברה של יהודי גרמניה שפעלה בארץ מראשית המאה ה- 20 בתחומי החינוך והרווחה) שיזמה את הקמת המוסדות החינוכיים הללו והייתה אמורה להקימם ביקשה לקבוע ששפת ההוראה במקצועות הריאליים תהיה הגרמנית לאור העובדה ששפה זו נחשבה בעיניהם לתרבותית יותר ולאור העובדה שלשפה העברית חסרו מלים רבות לצורך הוראה בשפה זו. החלטה זו עוררה סערה רבה בישוב היהודי והחל מאבק ציבורי חריף כנגד החלטה זו שכלל הפגנות, שביתות ומחאות נוספות. בלחץ הישוב נאלצה חברת " עזרה “לשנות את החלטתה והיא הסכימה שהעברית תהיה שפת ההוראה ברוב המקצועות בטכניון. במקביל היא ויתרה על הקמת בית הספר הריאלי שהיה אמור לשמש כעתודה לטכניון. ההשלכות של מאבק זה היו- צמצום פעילותה של חברת " עזרה" בארץ; הגברת המעורבות של ההסתדרות הציונית בתחום החינוך לאחר שהיא זו שלקחה תחת חסותה את הקמת בית הספר הריאלי. המאבק המחיש את דבקותו של הישוב העברי בשפה העברית ואת חוסר נכונותו לוותר עליה בתור השפה הלאומית של הישוב צוות היסטוריה
|