דורית זוננשיין
אורח
|
|
« ב- : אפריל 04, 2013, 06:38:25 PM » |
|
תלמידי יא' יקרים שלום, זהו קובץ מצוין המרכז את כל הפרגמטיקה בתחביר. אנו מציעות לכם ללמוד אותו היטב לקראת הבחינה. צוות לשון
פרגמטיקה בתחום התחביר 1. משפטים פועליים א. משפטים פועליים מרובים בטקסטים עלילתיים. במשפטים אלה נהוג להשתמש בעיקר לצורך הבעת פעילות והתרחשות, והם עשויים להעניק למתואר בטקסט אופי דינמי, פעיל נמרץ. דוגמה: בספר "מתרגלים בעמ' 27 – "שתיאלם כבר תרועת הפסטיבלים" בטקסט זה יש ריבוי של פעלים היוצרים תחושה של תנועה - בעיקר להורים הגוררים את ילדיהם לפעילויות רבות במעין דהרה אינסופית.
ב. פתיחת המשפטים במשלימי הפועל יוצרת הדגשה שלהם. דוגמה: לפני כאלפיים שנה נכתב "שיר אהבה לירושלים" שהוא עדות לזיקת הנצח של עם ישראל לירושלים. השימוש בפעלים בזמן הווה מתאים לתיאור תופעה או מצב שאינם תלויים בזמן, תמידיים. ▪ דוגמה: בספר "מתרגלים א" עמ' 388 – "קריאת ספרים בסימן ירידה" הטקסט מתאר את תופעת הקריאה בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה. בטקסט זה שולטים הפעלים בזמן הווה.
2. משפטים שמניים בטקסטים תיאוריים ובטקסטים מוסרי מידע מדעי, למשל בערך אנציקלופדי, יש ריבוי של משפטים שמניים. משפטיים שמניים מעניקים לטקסט אופי קבוע, יציב, סטטי ותחושה של חוסר שינוי. משפטים שמניים יוצרים לעִתים הדגשה והעצמת המסר. דוגמה: המורה הזה הוא מורה טוב. ▪ שימוש במשפטים פשוטים וקצרים יוצר ריתמוס קבוע בפסקה, מחדד את הנאמר ומדגיש את המסר.
3. משפטי יש, אין + שם הפועל במשפטי "יש / אין" מבצע הפעולה, הנושא הלוגי של המשפט, אינו מוזכר. קיימות סיבות אחדות לאי ציון מפורש של מבצע הפעולה: 1. מבצע הפעולה אינו ידוע. 2. מבצע הפעולה אינו חשוב. 3. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות. 4. מבצע הפעולה יכול להיות כל אחד.
4. מבנה מודאלי מבנה מודאלי* מעניק לטקסט מימד של נחרצות ושל הדגשה. * מילה מודאלית היא מילה המביעה את יחס הדובר לנאמר. מבנה מודאלי = מילה מודאלית + שם הפועל (חובה ללמוד) או צירוף יחס בנטייה + שם הפועל (עליו לשבת).
5. נושא סתמי קיימים בעברית משפטים שהנושא שלהם אינו מפורש. קיימות סיבות אחדות לאי ציון מפורש של מבצע הפעולה: 1. מבצע הפעולה אינו ידוע. 2. מבצע הפעולה אינו חשוב. 3. יש כוונה להסתיר (לא לחשוף) את מבצע הפעולה (לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות). 4. סתמיות נותנת אשליה שמדובר באמת כללית. 5. מטרת הכותב להדגיש את תוצאת הפעולה ולא את עושה הפעולה.
פרסומות בפרסומות מרובים המשפטים השמניים, משפטי "יש/אין" ומשפטים בעלי נושא סתמי. המטרות: 1. רצון לתת לקורא תחושה שהפרסומת עוסקת בעובדות. 2. כוונה להסתיר את מבצע הפעולה לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות.
טקסט מדריך ומפעיל בטקסט שיש בו ריבוי של מתן הוראות, נהוג להשתמש בצורות מודאליות ובמשפטי "יש / אין".
טקסט הסברה בטקסט הסברה רווחות צורות מודאליות ומשפטי "יש / אין".
6. לוואי תואר לוואי תואר מתאר את שם העצם שלפניו. ריבוי שמות תואר בטקסט מעניק לטקסט עומס ריגושי. שימוש בלוואי תואר תורם להעצמת המסר שאותו המחבר רוצה להעביר לקוראים
7. התמורה התמורה מלמדת על רמת הידע ועל הבקיאות של הכותב בנושא הנדון. התפקידים הפרגמטיים של התמורה: 1. להוסיף מידע על הנאמר בשם העצם שלפניה או לפרט אותו. 2. להסביר או לתרגם את שם העצם שלפניה לצורך הבהרת הטקסט למשל, למי שאינו שולט בשפה. 3. להעשיר את הנאמר קודם לכן, במיוחד כאשר התמורה באה, למשל, בנאומים פוליטיים. 4. להוסיף מידע-רקע על הדברים הנאמרים. 5. ריבוי של תמורות בטקסט מגביר ומעצים את הרעיון או את העניין הטמונים בטקסט. 6. לעתים התמורה משמשת כנרדפות למידע מוסכם, מידע המקובל מבחינה חברתית-תרבותית. דוגמאות: צפת, עיר המקובלים, שוכנת בגליל. ירושלים, קריה נאמנה, חביבה על כולם. פריז, עיר האורות, מרהיבה את מבקריה. הרצל, חוזה מדינת היהודים, היה בצעירותו עיתונאי.
8. נשוא מורחב תפקידיו הפרגמטיים של הנשוא המורחב (תרומתו של הנשוא המורחב לטקסט): 1. פועל העזר מציין תהליך של התהוות או אספקט אחר של הפעולה: תחילתה, סופה, אפשרות ביצועה. מתחיל לרדת, הפסיקו לדבר, יכולה להצליח , עשוי להתבלט 2. פועל העזר עשוי להביע את יחסו של הכותב או הדובר לפעולה המסומנת בשם הפועל. נמנע מללכת, סירב להצטרף, העז לדבר. 3. פועל העזר עשוי להביע את אופן הפעולה. היטיבה לנגן, הרב לשחק.
9. הסגר להסגר תפקיד פרגמטי בהתאם לסוגיו השונים: 1 . עשוי לחזק את עמדתו של המוען כמובן, כידוע 2. לשכנע את הקורא באמיתות הדברים: בלי ספק, ברור. 3. לציין את מקור הדברים. מקור זה מעניק משנה תוקף ומהימנות. (איש אקדמיה, תוצאת מחקר). 4. להסרת אחריות מצד הכותב, להסתייגות מהדברים, לריכוך טענה או להבעת ספק (כנראה). 5. לציון רגשות (לשמחתי, לדאבוני) 6. להציג את עמדת הדובר.(לדעתי, לפי הבנתי), להביע את עמדתו או להעיר הערה (מן הסתם, לכאורה). 7. למסירת דברי אחרים (לפי גרסתו, לדברי...). 9. להבעת כבוד באמצעות ביטויים עממיים בדרך כלל מן המסורת היהודית (זכרונו לברכה), או בקשה לפעולה (במחילה, בשם השם).
11. דיבור ישיר 1. דיבור ישיר הוא פנייה ישירה היוצרת קרבה אל הנמען בניגוד לדיבור עקיף . 2. דיבור ישיר הוא הבאת דברים בשם אומרם, ואחת ממטרותיו היא להוכיח את אמינות הכותב ומהימנותו. 3. ציטוטים של אנשי מקצוע משווים לטקסט מהימנות גבוהה יותר, נותנים לדברים חיזוק ומשנה תוקף. 4. באמצעות ציטוט יש אפשרות לחלוק את האחריות לנאמר עם גורם נוסף. 5. הציטוט משמש קישוט סגנוני המעניק לטקסט גוון אחר ושונה לדוגמה: אמרה או פתגם.
12. דיבור עקיף במשפט מורכב בעל דיבור עקיף נוצר מרחק בין הדובר לבין דבריו (בניגוד לדיבור ישיר).
13. סדר המילים במשפט הסדר הטבעי של המילים במשפט הוא נושא ומשלימיו + הנשוא ומשלימיו. במשפט שמני סדר המילים המקובל בדרך כלל הוא נושא + אוגד + נשוא. שינוי סדר המילים נובע מסיבות אחדות: 1. רצון ליצור משלב לשון גבוה יותר. 2. כוונה להדגיש את אחד מחלקי המשפט. 3. רצון למשוך את תשומת לבו של הקורא למילה או לביטוי בתוך במשפט.
14. שאלה רטורית 1. להדגיש רעיון, בעיה או דילמה. 2. להביע את עמדתו של הכותב. 3. להרשים את הקורא, לעניין אותו. 4. להשפיע על עמדותיו של הקורא, להפעיל את הקורא, לגרום לו לחשוב ואף לפתח דיון נושא.
15. שאלה שיש עליה תשובה 1. לארגן את הטקסט, לקדם את הטקסט. 2. לכוון את הקורא להמשך הטקסט, למקד אותו בנושא. 3. לגרום לקורא סקרנות ולשתף אותו בנושא. 4. לשכנע את הקורא בנכונות הטענה. 5. להראות שלשאלה יש / אין פתרונות.
17. משפטים פשוטים בעלי חלקים כוללים למשפטים בעלי חלק כולל יש כמה תפקידים פרגמטיים: 1. לחזק ולהדגיש את המסר של הכותב ולהעצים אותו. 2. ליצור מעין "שטיפת מוח" לצורך שכנוע. 3. ליצור מקצב וריתמוס מהירים ונמרצים.
18. משפטים מאוחים משפטי איחוי מרובים בטקסטים עלילתיים-תיאוריים. ▪ בטקסט טיעון אפשר למצוא משפטי איחוי הכוללים מילות קישור של ניגוד (אך, אבל, אולם) המציינות ויתור. ▪ מטרת הכותב במבנה זה היא להדגיש את הנאמר בחלק השני של המשפט. לפניכם משפט מתוך כתבה שהתפרסמה בעיתון יומי : טיל החץ מסוגל לתת הגנה מושלמת, אך יש לזכור שאין הוא נותן הגנה של מאה אחוז. במשפט זה מופיעה מילת קישור של ניגוד במשמעות של ויתור.
19. משפטים מורכבים משפטים מורכבים מרובים בטקסטים מדעיים. לעִתים המידע החשוב, המשמעותי ובעל הערך מופיע דווקא בפסוקית, ולכאורה הופך למידע משני. ▪ פסוקית נשוא מדגישה את עושה הפעולה. ▪ שימו לב, ככל שהמאמר מדעי ואובייקטיבי יותר, ירבו בו השעבודים ולא האיחויים. ככל שהסיפור עלילתי, תיאורי ודרמטי יותר ירבו בו האיחויים ולא השעבודים.
|