[דורית זוננשיין]

מצורף גם כקובץ.


מס' שאלה   תשובה
1.      ג'
2.      א'
3.      ב'
4.      ג'
5.      א. חנקן  ב. מימן  ג. חמצן  ד. פד"ח  ה. חמצן
6.      א' - נימוק: הפד"ח מונע מגע בין החומר הבוער לבין החמצן שבאוויר, והפד"ח בעצמו הינו גז שאינו דליק.
ד'- נימוק: הפד"ח כבד מן האוויר ולכן שוקע על החומר הבוער ומונע מגע בין החמצן שבאוויר לבין החומר הבוער.
7.      ד'
8.      א' נימוק:נפח אינו תכונה של חומר אלא תכונה של גוף.
9.      ב' נימוק: מוט מברזל שהוא מתכת מוליכה היטב
10.      ב'
11.      א'
12.      ג'
13.      התכונה של דליקות של המימן היא הגורם לאסונות בספינות אוויר.
14.      בלון 3, הוא מכיל פד"ח שהוא גז כבד מהאוויר.
15.      בלון מס' 2 יעלה למעלה מאחר והוא מכיל גז מימן שהוא קל מהאוויר.
16.      א. בצנצנת א' הנר יכבה ראשון.
ב. בצנצנת ב' הנר יכבה שני.
ג. נימוק: צנצנת א' סגורה ויש בה את הנפח הקטן ביותר ולכן כמות החמצן היא הקטנה ביותר. ברגע שייגמר החמצן בצנצנת הסגורה הנר יכבה. צנצנת ב' אף היא סגורה אך יש בה נפח גדול יותר של אוויר ולכן כמות החמצן תספיק לבערה לזמן רב יותר,  ברגע שייגמר  החמצן בה- הנר יכבה. צנצנת ג' פתוחה ולכן הנר בה יכבה שלישי ואחרון מסיבות אחרות (השעווה תגמר, רוח..).

17.      א. מגנטיות/צבע.   ב.דליקות   ג. הולכת חשמל   ד. מסיסות במים   ה. קשיות/ דליקות
18.      ב'
19.      ד'
20.      תכונה ראשונה: מכבה בעירה, מונע מגע בין החומר הבוער עם החמצן.
תכונה שנייה: הפד"ח כבד מהאוויר והוא שוקע על החומר הבוער.
21.      א. יהלום.   ב. ברזל.   ג. פלדה.
22.      החמצן דרוש לבעירה. המטלית מונעת מגע בין החמצן באוויר והחומר הבוער.
23.      הפד"ח הוא גז כבד מהאוויר ולכן הוא מתרכז בתחתית המערה.
24.      הפד"ח הוא גז כבד מהאוויר ולכן הוא מתרכז בתחתית המערה, כך שכלבים נמוכים נושמים אוויר בריכוז מאוד גבוה של פד"ח.
25.      הפד"ח הוא גז כבד מהאוויר ולכן הוא מתרכז בתחתית המערה, כך שכלבים נמוכים נושמים אוויר בריכוז מאוד גבוה של פד"ח. אפשר להרים את הכלב על הידיים ובכך לאפשר לו לנשום אוויר עשיר בחמצן.
26.      הטענה: האוויר הוא חומר כיוון שיש לו מסה ונפח;
נימוק מסוג ראיות: האוויר ממלא חללים כמו: בלונים, צמיגים, גלגלים.
האוויר הנע (רוח) גורם לתנועה של גופים.
ניתן למדוד את המסה של האוויר (מודדים את המסה של בלון ללא אוויר, מנפחים אוויר בבלון ושוב מודדים את המסה. חשוב להשתמש במאזניים רגישות.)
27.      יונתן צודק מאחר והאיגלו לא יכול לחמם את החלל שבו נמצאים האנשים. הקרח ממנו עשוי האיגלו אינו מוליך חום טוב ולכן הוא יכול לבודד את האיגלו מתנאי הסביבה.
28.      ד' נימוק:האבן תופסת מקום ולכן גורמת לדחיית המים ולעלייה של גובה פני המים בנפח השווה לנפחה.
29.      ג'
30.      א'
31.      ד'
32.      ב'
33.      ב'
34.      4500 סמ"ק > 4 ליטר> 1.5 ליטר> 1250 סמ"ק> 300 מ"ל > 140 סמ"ק
35.      ג'
36.      ד'
37.      א'
38.      א'
39.      ד'
40.      א. מסה,  ב. מסה,  ג. מסה,  ד. נפח,  ה. מסה,  ו. מסה,   ז. נפח,  ח. נפח,  ט. נפח,  י. מסה.
41.      ד'
42.      ג'
43.      ד'
44.      א'
45.      תשובה נכונה  - 300 גר'. נימוק: המסה של חומר המשנה מצב צבירה לא משתנה.
תשובה נכונה – פחות מ300 גר'. נימוק: חלק מהמים התאדו.
תשובה נכונה – יותר מ 300 גר'. נימוק: בזמן הקפיאה של המים נכלאו כמה מולקולות של אוויר לכן המסה עלתה.
46.      המסה הכוללת = 200 גר'   200/40=5 גר'.
המסה של כל קוביה היא 5 גר'.
47.      א. משורה   ב. משורה עם מים   ג. סרגל   ד. משורה   ה. משורה עם מים
48.      א. נפח תיבה א = 2X5X1=10 סמ"ק, נפח תיבה ב' = 10X2X0.5=10 סמ"ק
ב. מאחר ולשתי התיבות יש את אותו הנפח והם עשויים מאותו החומר (נחושת ושתיהן חלולות) המסה של שתי התיבות יהיה אותו דבר.
49.      על מנת למדוד את מסת המים בבקבוק יש צורך לדעת את מסת הבקבוק ללא המים (טרה), לאחר מכן למדוד את מסת הבקבוק עם המים (ברוטו), לסיכום יש להפחית את מסת הבקבוק ממסת הבקבוק והמים יחד (נטו).
50.      על מנת למדוד את המסה של גז הנמצא במיכל קשיח יש קודם לדעת את המסה של המיכל הריק (טרה). לאחר מכן יש למדוד את מסת המיכל והגז בתוכו (ברוטו). לסיכום יש להפחית את מסת המיכל ממסת המיכל והגז והנותר זה המסה של הגז (נטו).
51.      ג'
52.      ג'
53.      ג'
54.      א'
55.      ג'
56.      א' נימוק: הכנסת כדורי הזהב לא משנים את נפח המים שנשארים 100 ל'.
57.      א'
58.      א'
59.      ג'
60.      ד'
61.      המסה לא משתנה כאשר משנים את צורתו של גוף. לכן מעיכת המכוניות לא תשנה את מסת המכונית.
62.      חומר הנמצא במצב צבירה גז מתפשט ותופס את כל הנפח העומד לרשותו. לכן אותה כמות של גז (מסה של גז) יכולה להימצא בנפחים שונים.
63.      המים לא זרמו לתוך הבקבוק מאחר ובבקבוק יש אוויר שלא מאפשר למים להיכנס.
64.      לאחר הסרת הפקק האוויר יכול היה לצאת דרך הצינורית וכך המים יכלו להיכנס לבקבוק.
65.      א.   הנפח לא ישתנה כי הגז נמצא במיכל קשיח בעל נפח קבוע.
ב.   המסה של הגז במיכל תרד מאחר והשימוש של הגז לבישול לחימום גורע מכמות הגז במיכל.
66.      ראשית עליו למדוד את מסת המיכל הריק (או לדעת אותו מראש) ולאחר מכן למדוד את מסת המיכל עם החמצן, הפרש המסות ייתן לו מידע מדויק על מסת החמצן במיכל.
67.      ניתן למדוד את מסתו של מסמר אחד או של 10 מסמרים ולחשב מה תהיה המסה של 1000 מסמרים ואז למדוד את מסת המסמרים.
68.      נפח התיבה: 4X2X3=24 סמ"ק. אם נפח כל קובייה 2 סמ"ק אזי 24/2=12.
לתיבה ייכנסו 12 קוביות של 2 סמ"ק כל אחת.
69.      חומר הנמצא במצב צבירה גז מתפשט ותופס את כל הנפח שעומד לרשותו. לכן לא ניתן למכור גז על פי נפחו כי נפחו אינו קבוע ותלוי בנפח של הכלי שבו הוא נמצא.
70.      ג. בכל אחד מהכלים יש את אותו הנפח של המים. מאחר ושלושת הכלים הם בעלי צורה שונה המצב הנכון הוא המצב באיור ג'.
71.      דנה צודקת מאחר ולבקבוק אין צורה אחידה לאורך הבקבוק, לכן כיול הבקבוק לא יוכל להיעשות עם סרגל. הסרגל יקבע חלוקה אחידה לאורך הבקבוק. הבקבוק שונה בהיקפו לכל אורכו ולכן בכל "שנת" הנפח שיתקבל יהיה שונה.
(ניתן לעשות זאת על ידי משורה או כל כלי מכויל אחר, דנה תמזוג פנימה נפח ידוע של מים ותסמן את השנת הראשון. דנה תוסיף את אותו הנפח של מים שוב ושוב תסמן את השנת על הבקבוק וכך הלאה עד לסיום המשימה)
72.      א. התכה.  ב. קיפאון.   ג. נוזל לגז.  ד. גז לנוזל.
73.      ג'
74.      תשובות אפשריות: בתהליך שבו מתאדים מי-ים, עוברים המים ממצב צבירה נוזל לגז. בתהליך שבו נוצרים פתיתי שלג המים מתעבים ועוברים ממצב צבירה נוזל למוצק.
בתהליך שבו אדי המים בענן הופכים לטיפות מים עוברים המים ממצב צבירה גז לנוזל.
75.      א'
76.      א'
77.      ב'
78.      א'
79.      א'
80.   
   

81.      ב'
82.      ב'
83.      א. התכה.  ב. התאדות.  ג. התעבות.  ד. הקפאה.  ה. התאדות
84.      ב'
85.      א'
86.      המים הגיעו מהאוויר שמסביב לבקבוק. אדי המים באוויר התעבו על גבי הבקבוק הקר.
87.      א. קרח בתוך משקה, הקרח ניתך. קרחונים ניתכים. השלג שיורד מגיע לקרקע וניתך. חימום מרגרינה במחבת.
ב. הכביסה הרטובה על החבל, המים מתאדים מהבגדים. לאחר שטיפת הרצפה, המים על הרצפה מתאדים.
ג. הכנת ארטיקים, הכנסת מים בטעמים למקפיא, המים קופאים. יציקה וקרור של ברזל נוזלי (חם) לחלקי מתכת למכוניות ומכונות.
88.      א'
89.      בכלי ב' מאחר ושטח הפנים של הנוזל הבא במגע עם האוויר הוא הגדול ביותר.
90.      א. השוקולד המוצק מותך לשוקולד נוזלי.
ב. השוקולד הנוזלי קופא לשוקולד מוצק.
91.      חול  ים הוא חומר שנמצא במצב צבירה מוצק.  לגרגר חול נפח וצורה קבועים.
92.      היוד עובר ממצב צבירה מוצק ישירות למצב צבירה גז בתהליך שנקרא המראה ואילו שעווה וקרח, משנים את מצב הצבירה שלהם לנוזל ובהמשך החימום למצב צבירה גז.