[דורית זוננשיין]

"שלום"


"אהלן וואסאהלן"


"מדברת חגית ממשרד תיאום הפצצות של חיל האוויר".


"שו חגית?"


" לאור הביקורת הבינלאומית, אנחנו מספקים שירות חדש של הודעה ותיאום לפני הפצצה".


"הלו? שו עדה?? מה הבססות?"


"האם אני מדברת עם אח'מד אבדול עג'מי?"


"אייווה"         


"יופי. רחוב ג'מאל 25?"


"אייווה"


"מצוין. אני רוצה לתאם הפצצה להיום בערב אצלך בבית".

 

"איך היום בערפ? וואלאק כולם בבית בערפ. אוכלים, שותים..."

 

"אוקיי, אין בעיה. בוא תגיד לי באיזה שעה אתם מסיימים לאכול?"

 

"וואלה לא יודע בדיוק. גם כן עכשיו הבן הקטן שלי לוקח לו הרבה זמן עד שאוכל.
וגם כן אחר כך אשתי יושבת בשירותים איזה שעה. לפחות. "

 

" בסדר גמור אח'מד. בדיוק בשביל זה הקמנו את השירות החדש.
בוא תגיד לי מתי בדיוק מתאים לך ואנחנו נתאים את עצמנו."

 

" תראי, גם סבציפית היום אני לא יודע אם בכלל טוב לי.
יש גם קסת תחמושת בבית שאני רוסה להוסיא לפני ביסוס."

 

" אח'מד, בגלל שיש לך הרבה תחמושת בבית. ו...אנחנו "יודעים"
את זה אח'מד. אתה נחשב אצלנו ליעד מועדף."

 

" ומה סה נותן לי?"

 

" במסגרת השירות החדש ליעדים מועדפים, אני מעבירה לך ישירות את מס' הטלפון הנייד של הטייס
שאמור להפציץ את הבית שלך, ואתה תתאם איתו בדיוק מתי נוח לך"

 

"יא וואראדיקה...  מי זה, יספאן?!"

 

"לא, זו חגית. אני רק מבקשת להודיע לטייס לפחות שעה וחצי לפני המועד.
יש עוד הרבה יעדים, והוא בכלל מגיע משדה דב."