תוכנית הלימודים בהיסטוריה לשכבה י' שנת תשע"א

[דורית זוננשיין]

נושא א' – הלאומיות בישראל ובעמים – ראשית הדרך עד 1920

פרקי הלימוד

א.   מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
1.   המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית.
2.   המאפיינים של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19.
3.   הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 ולהתגבשותן.
4.   דפוסי ההגשמה של שתי תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19: מי שלט במדינה, מטרת המאבק, הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק.
   הערה: בסעיף זה אין הכוונה לתנועה הציונית.

ב.   התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים
1.   הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית .
2.   פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: 'מדינת היהודים', תכנית באזל, המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר, ויכוח אוגנדה.
   


ג.   דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
1.   דפוסי הפעולה של התנועה הציונית במדינות אירופה, בארצות אגן הים התיכון והאסלאם: אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימוד השפה העברית, 'עבודת ההווה', הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה .
2.   פעולותיהם של הציונים בארץ-ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות לארץ-ישראל, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות, חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.

ד.   התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
1.   עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה .
2.   מדיניות השלטון העות'מני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה: יעדים ודרכי פעולה.
3.   דרכי ההתמודדות של היישוב היהודי בארץ-ישראל: 'הוועד להקלת המשבר', ארגון ניל"י
5.   הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.

ה.   השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה, במאה ה-19. נקודות דמיון ושוני.
   הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן.
   









נושא ב' – ממדינת מקדש לעם הספר, בית-שני
פרקי הלימוד
פרק שני: מאפייני ההלניזם – פרק גישור
ג.   מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסלית, שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון.

פרק שלישי: המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם
ב.   השפעת ההלניזם על החברה ביהודה
1.   השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית בתחומים: תרבות, אורחות חיים, מפעלי בנייה, שינויים באופי של ההנהגה (צמיחתה של שכבת אצולה שלא ממעמד הכהונה ולא מצאצאי בית דוד).
2.   השפעות העולם ההלניסטי על יצירות ספרות שחוברו על-ידי יהודים: 'תרגום השבעים', 'חכמת בן סירא'.

ג.   המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה:
1.   הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה: הניסיון להקים את הפוליס "אנטיוכיה" בירושלים.
2.   ה"חסידים" כמובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייוונות.

ד.   גזרות אנטיוכוס
1.   פירוט הגזרות.
2.   ההסברים השונים למתן הגזרות.
3.   התגובות השונות של היהודים על הטלת הגזרות.

ה.   מרד החשמונאים בימי מתיתיהו ויהודה המקבי
1.   הסיבות למרד החשמונאים.
3.   הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית.

פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית-המקדש – פרק גישור
ג.    דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל ('מלך חסות' – הורדוס, הנציבים).
ד.   הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בויכוח על היציאה למלחמה ברומאים .
ה.   תוצאות המרד וחורבן בית-המקדש.
ו.   מצדה – השלב האחרון במרד נגד הרומאים.

פרק חמישי: בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה
א.   רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
1.   המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית-המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה.
2.   בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית-הכנסת, לימוד התורה והתפילה.