כותרת: מחוון למבחן בהיסטוריה שנערך ב 31.1.13 תגובה על ידי: דורית זוננשיין על פברואר 26, 2013, 12:34:46 PM מבחן בהיסטוריה (31.1.13) – תשובות מלאות.
1. ועידת ואנזה א. מדוע כינס היידריך את ועידת ואנזה? קטע מקור תשובה: ועידה זו התקיימה בשל כמה סיבות: א) לתאם מבחינה ארגונית ומנהלית בין כל הגופים שאמורים לקחת חלק ב"פתרון הסופי". ב)לקבוע מי יפסוק במקרים של חילוקי דעות בין הרשויות השונות שהשתתפו בביצוע ה"פתרון הסופי". ג) עצם כינוס של נציגי המשרדים השונים ברייך השלישי נועד להדגיש את המקום החשוב והמרכזי שניתן ל"פתרון הסופי". ב. מה ניתן ללמוד מהטבלה על תוכנית "הפתרון הסופי" ? מטבלה זאת ניתן ללמוד: *את היקף ההשמדה הרחב של התוכנית להשמדת היהודים 11 מיליון. *התוכנית כוללת גם יהודים ממדינות שלא נכבשו ע"י הנאצים אבל שיתפו עימם פעולה כמו: רומניה, הונגריה ובולגריה.*התוכנית אמורה לכלול גם יהודים מהמדינות הניטרליות שלא השתתפו במלחמה למשל – שוויץ, שוודיה וספרד. * התוכנית כוללת גם את יהודי צפון אפריקה וזאת ניתן ללמוד מהמספר הגדול של יהודי צרפת שכלל גם את היהודים באזור השליטה הקולונייאלית של צרפת (צפון אפריקה). * הטוטליות של התוכנית כלומר השמדתם של כל היהודים אפילו 200 שהיו באלבניה. 2. המדיניות הנאצית כלפי היהודים בפולין והחיים בגטו א. הצג אחד מהצעדים שנקטו הנאצים כדי להפריד בין היהודים לאוכלוסיה הפולנית עד הקמת הגטאות. הסבר את מטרת ההפרדה. (שימו לב – יש כאן בסעיף זה שתי שאלות סימנתי אותן). תשובה: אחת המטרות של הנאצים בהגיעם לפולין היתה להפריד בין האוכלוסיה המקומית לבין היהודים כדי להשיג הפרדה זו הם נקטו בפעולות שונות למשל: סימון ע"י הטלאי הצהוב או ע"י סרט לבן עם מגן דוד כחול, החלת חוקי נירנברג, אריזציה, פגיעה חינוכית, גירושם ליעד בלתי ידוע, סימון החנויות והעסקים שלהם, איסור על כניסתם לרחובות מסוימים, איסור על שימוש ברכבות...... (שימו לב – יש לבחור 3 דוגמאות אלא אם כן מצוין אחרת. כל דוגמא שתיתנו יש להסביר את כוונת הפעולה). המשך התשובה של סעיף זה – מטרת ההפרדה הזאת היתה – לשבור את רוחם של היהודים, לייאש אותם ולנשל אותם מבחינה כלכלית תוך ניצולם ככוח עבודה זול. ב. הסבר את מטרות הקמת הגטו כפי שהן באות לידי ביטוי בקטע, הצג את דרכי הפיקוח על הגטו ע"פ הקטע. (שימו לב – בסעיף זה עליכם להתייחס לשתי שאלות....הסבר....הצג...) תשובה: ע"פ הקטע המטרות בהקמת הגטו היו: *ניצול כוח העבודה של היהודים, עשיית רווח מעבודתם, הכחדה עקיפה....כל מטרה צריכה להיות דאגו לפקח על הגטו מבפנים ומבחוץ למשל: חומות וגדרות, משטרה גרמנית, משטרה יהודית, היודנראט, והגיסטפו.....כמובן יש להסביר כל דרך מה נעשה וכיצד. 3. א. בשנים 1933 -1939 נקטו הנאצים שלוש דרכים מרכזיות במדיניותם נגד היהודים : חקיקה, תעמולה וטרור. הצג דוגמא לכל אחת מדרכים אלו. תשובה: חקיקה – חוקי נירנברג תעמולה – עיתונות, כרזות, קריקטורות, שלטים (הכניסה ליהודים וכלבים אסורה), מאמרי שטנה. טרור – "ליל הבדולח" / שריפת ספרים שימו לב – כל דוגמא יש להסביר!! ב . הסבר מדוע עם פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941 החל הרצח ההמוני של היהודים באזורים שנכבשו? תשובה: עם פלישת גרמניה לברה"מ "מבצע ברברוסה" התחילו הנאצים בהשמדה ההמונית של היהודים הסיבות לכך הן: *הצורך לטפל במספר כזה עצום של יהודים גרם לכך שהנאצים החליטו על פתרון חדש קיצוני יותר במקומות הפתרונות הקודמים שהיו עד כה. *הריחוק הגיאוגרפי של מזרח אירופה מהמולדת הגרמנית ויחס הבוז של לעמים הסלביים הנחותים (בעיני הנאצים), גרמו לתחושה שאין צורך להתחשב בדעת הקהל העולמית או להתחשב עכבות מוסריות כלשהן. * במסגרת ההכנות לכיבושה של ברה"מ הנאצים הכינו מערך מיוחד שתפקידו היה לעסוק בטיהור השטחים שנכבשו ובהם היו יהודים הכוונה היא ליחידות האיינזצגרופן שהתלוו לצבא הרגיל והיו אחראיות על ביצוע ההשמדה ההמונית של היהודים. *היהודים נתפסו ע"י הנאצים כיוצרי הבולשביזם/קומוניזם ולכן אם צריך לחסל את הקומוניזם זה מחייב את חיסול היהודים באופן טבעי וברור. 4. קטע מקור – יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי אל היהודים. א. הצג שניים מדפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית אל היהודים בזמן הכיבוש הנאצי כפי שהם באים לידי ביטוי בקטע. הסבר את המניעים האפשריים לכל אחד מהדפוסים שהצגת. תשובה: בקטע מוצגים שני דפוסי התייחסות של האוכלוסייה המקומית ליהודים. האחד – משתפי פעולה והשני – כאלה שעזרו ליהודים. משתפי הפעולה – כאן יש להסביר מי הם משתפי הפעולה ומה עשו...וכמובן לתת דוגמא מהקטע, כולל ציטוט מתאים לדברים. זה המקום לציין שאנשים אלה נקראו "חסידי אומות עולם" כי עזרו ליהודים שלא למטרות רווח ותוך סיכון עצמם ומשפחתם. מניעים אפשריים לדפוס זה: *מניע דתי – אנשים מאמינים כולל אנשי דת אבל לא רק גם אזרחים שהאמינו והחשיבו את עצמם נוצרים מאמינים וככאלה האמינו שעליהם לעזור ליהודים שהיו במצוקה ובסכנה. * מניע הומניטרי – הרצון לעזור לאדם באשר הוא אדם מתוך רחמים ורצון לעזור. *יחסי שכנות/ידידות – היו פולנים שבזכות יחסי השכנות/ידידות עם היהודים מצאו לנכון להושיט להם עזרה והצלה. *מאבק בנאצים – ע"י הצלת היהודים חשו הפולנים שהם נאבקים בנאצים ומביעים את התנגדותם למעשיהם. הקבוצה השניה שבאה לידי ביטוי בקטע – משתפי פעולה עם הנאצים. כלומר אנשים ששיתפו פעולה ותמכו במעשי הנאצים. המניעים שלהם היו: *אנטישמיות – שנאה ליהודים ומתוך כך רצון לעזור בהשמדתם. * פחד מהנאצים – היו כאלה שפחדו מאוד ממעשי הנאצים ולכן שיתפו עימם פעולה וכך חשבו שיקבלו יחס טוב יותר ולא יצטרכו לפחד כי הנאצים יבטחו בהם. *חמדנות/שוחד – היו כאלה שהסגירו יהודים כדי לזכות ברווח כלשהו מעצם ההסגרה של היהודים. (גם בחלק הזה יש להציג את המידע מתוך קטע המקור ובמקביל להביא ציטוט) ב. תאר את הפעולות של אחד מ"חסידי אומות עולם" והסבר מדוע הוא זכה לתואר "חסיד אומות עולם"? ראול ואלנברג.....אוסקר שינדלר..... שימו לב – חשוב לספר מי היו? מה עשו כדי לעזור ליהודים? מדוע מעשיהם היוו סיכון עבורם? מה קרה להם בסופו של דבר? כמה יהודים הצילו?......חשוב לציין מה היה בפעילותם שבזכותו קיבלו את התואר....*לא היו יהודים *סיכנו את עצמם ואת משפחתם *לא עשו את הדבר למען רווח כלשהו. 5 א. הצג את עמדת ארה"ב ואת עמדת בריטניה בנוגע לפתרון בעיית העקורים היהודים באירופה. הסבר את השיקולים שהנחו את אחת ממדינות אלה בקביעת עמדתה. תשובה: היהודים שהצליחו לשרוד את השואה נקראו "עקורים" בשל העובדה שנשארו חסרי כל. בסיום המלחמה היו 250 אלף עקורים ברחבי אירופה והיה צורך להחליט מה יעשה עימם ומי יקח לכך אחריות. ארה"ב - הנשיא טרומן שלח לאירופה את ארל האריסון שיבחן ויבדוק את מצב העקורים. בדו"ח שהוגש לנשיא הומלץ לדרוש מבריטניה שאז שלטה בא"י לאפשר את עלייתם של 100.000 יהודים באופן מיידי. הנשיא קיבל את המלצות הועדה ממניעים הומניטאריים וגם ממניעים כלכליים שכן ארה"ב היתה זו שתיחזקה את מחנות העקורים באירופה. בריטניה – לא ראתה בעין יפה את התערבותה של ארה"ב בעניין העקורים ודחתה את המלצת הנשיא טרומן. לדעת בריטניה בעיית העקורים אינה בעייה של בריטניה אלא של אירופה כולה כי העקורים נמצאים בכל רחבי אירופה ומצב זה נוצר בשל השלטון הנאצי בזמן המלחמה. שר החוץ הבריטי בווין אמר בנאומו שלא ניתן לאפשר בשום אופן את כניסתם של 100 אלף יהודים לא"י אלא רק את כניסתם של 1,500 יהודים לחודש, לפי המכסה שנקבעה בספר הלבן. היות ובעיית העקורים היא בעיה של אירופה הפתרון צריך להיות בתוך אירופה שתדאג שהיהודים פליטי השואה/העקורים ישתלבו מחדש באירופה. הבריטים מציעים להקים ועדה אנגלו-אמריקאית שתדון ותנסה למצוא פתרון. עמדת הבריטים נבעה מכך שהם היו פרו – ערבים בעקבות המלחמה ולא רצו להכעיס את העולם הערבי כי היה חשוב להם לשמור עימם על יחסים טובים לאור סוגיית הנפט. הועדה האנגלו אמריקאית מנתה 12 נציגים 6 מכל מדינה הציגה את מסקנותיה" • להתיר את עלייתם המיידית של 100,000 יהודים לא"י. • לבטל את גזירות הספר הלבן השלישי (איסור מכירת קרקעות ליהודים, ואיסור על עליית יהודים מעל המכסה שנקבעה 1,500 בכל חודש) • המשך המנדט הבריטי עד להעברת שאלת א"י לדיון באו"ם. הערה חשובה – יש מקום לציין את הועדה האנגלו אמריקאית היות וזאת היתה המלצת בריטניה שאת עמדתה היה צריך להציג ולהסביר. ב . הסבר מה היו "צעדות המוות" ומדוע ערכו אותן הנאצים בשלב זה של המלחמה? תשובה: "צעדות המוות" היו השלב האחרון בתהליך השמדת היהודים. לצעדות האלה נלקחו היהודים שנותרו במחנות וטרם הספיקו הנאצים להוציאם להורג. פעולה זאת נעשתה לקראת סוף המלחמה כאשר הנאצים הבינו שהצבא הרוסי וצבאות בעלות הברית מתקרבים והצבא הגרמני עומד להיכנע ולהפסיד במלחמה. הם הצעידו את היהודים בתנאים קשים ביותר בקור העז, ללא מזון ושתייה....יהודים רבים מתו בדרך בשל התנאים הקשים ומי שנפל ולא יכול היה להמשיך בהליכה נורה למוות. היו כמה סיבות לפעולה זאת – ראשית הנאצים רצו להמשיך ולהשמיד כמה שיותר יהודים וכמה שיותר מהר כי הבינו שסוף המלחמה הגיע (הרוסים ובעלות הברית מתקרבים). בנוסף הם ניצלו את היהודים בדרך לכל מיני עבודות שהיה עליהם לעשות לטובת המלחמה. החיילים הגרמנים בהובלת הצעדות האלה השתמשו ביהודים כ"מגן אנושי" בזמן שהם נסוגים מהצבאות המתקרבים אליהם. כמו כן הם הבינו שעליהם להמשיך במשימת ההשמדה תוך כדי העלמת ראיות לפעולותיהם. הרב הגדול של היהודים שהלכו בצעדות האלה לא נשארו בחיים. |